054-8418800

שאלות ותשובות לפי נושאים

תשובה: חלב אם אינו חלבי ועל כן אין התבשיל נאסר. רק יש לחשוש מפני מראית העין ויזהר להוציאו במקום שאפשר.

תשובה: כאשר המאכל מכוסה היטב, מותר להשתמש בו גם לבשרי וגם לחלבי.

תשובה: אין איסור בדבר. ומי שרוצה להחמיר ולהניח את האריזה וכד' על השולחן כדי שיהיה היכר, תבוא עליו ברכה.

תשובה: לא. כיון שאינו נאכל בדרך אכילה אלא ע"י קפסולה לא נעשה בשרי שש שעות.

תשובה: יש להיזהר כיון שמצוי לפעמים שמפריד בין התאים גומייה שיכולה לזוז או קרועה והאדים עולים מלמטה ללמעלה. ויש כיום תנורים של "המכון הטכנולוגי להלכה" ועדיף לרכוש אותם, כיון שהם מבודדים היטב. ואם הם עשויים אחד על גבי השני עדיף שהתחתון יהיה מיועד לחלבי.

תשובה: בבית שהשמן נקי , הציפס בחזקת בשרי שלא לאוכלו עם חלב, אך אין צורך בהמתנה, ובמקומות ציבוריים כגון מסעדות, יש להחמיר.

תשובה: תבלינים שנתנום על גבי מאכלים שיש בהם רוח רעה, אין לחשוש משום רוח רעה וכדין מלח.

תשובה: היות והבצל לא עובר קילוף שלם, אלא משאירים מעט מהקליפה עליו, מותר. ויש כשרויות שמפזרות מלח.  

תשובה: לא, היות והספרדים מחמירים באכילת דג וחלב. ויש עדות כגון יוצאי צפון אפריקה שהקלו בזה.

תשובה: לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל מותר היות והג'לטין עבר ייבוש גמור. והרבה פוסקים אסרו את הג'לטין.  

תשובה: לא.

תשובה: יש פוסקים שהתירו את האבקה של שום וכן שום כתוש, היות ואיבד את שמן וצורתו. ויש החמירו בזה. אולם כיום יש בתבלינים תוספת מלח, אם כן לכל הדעות מותר.

תשובה: אם הקולפן מיוחד לתפוחי אדמה וכדומה שאינם נאכלים חי, פטור מטבילה. אולם אם הוא משמש גם לגזר וכדומה הנאכלים חיים, חייב טבילה.

תשובה: כן, היות והוא נוגע באוכל בצורה ישירה ויטביל בברכה.

תשובה: בדרך כלל רשת של מנגל מיוצרת בחו"ל (סין) ולכן צריך טבילה בברכה.
ויש כמה עצות בזה א. אם נמצא גוי באותו מקום יכול להקנות לו את הרשת, ויבקש ממנו רשות להשתמש. ומה רבתה המכשילה באותם האנשים שמורים התיר לעצמם להשתמש ברשת פעם אחת ואז זורקים אותו, בתואנה שהשימוש הוא חד פעמי. אבל צריך לדעת שאין לעשות כן, כיון שאין הדרך להשתמש בזה פעם אחת. ובטלה דעתו אצל כל אדם.
אולם מנגל חד פעמי, אין שם כלי עליו ופטור מטבילה.

תשובה: כן. (ויש לציין שמצוי הדבר בבתי כנסיות שאנשים קונים או מנדבים לשם כלים וכדו' ללא טבילת הכלים קודם לכן. ואין שום היתר בדבר וחייב טבילה, ופשוט). 

תשובה: לא.

תשובה: נפה פטורה מטבילה.  

תשובה: לא.

תשובה: העיקר להורות בזה שאין צריך. ולדעת חכם עובדיה חייב ללא ברכה.

תשובה: כן. ויפתח את האולר קודם הטבילה.

תשובה: לדעת הספרדים, אסור משום בישולי גויים. ולדעת בני אשכנז מותר. שו"ע קי"ג ס"ז – שבבישול לא מועיל רק הדלקה או התעסקות עם האש כמו באפייה.

תשובה: אין לחשוש לבישולי גויים היות ולא נאכל על שלחן מלכים. ויש להיזהר בקלחים שאינם מפוקחים מחרקים.

תשובה: לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל שומשום נאכל כמות שהוא ואין איסור. אולם דעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל שיש להחמיר. יש לציין שרוב ככל חברות הטחינה המשווקים במרכולים, לא מקפידים על איסור בישולי גויים.

תשובה: מילוי הפסטלים והקובה מגיעים מבושל מקודם לכן, אולם הבעיה בבצק שעוטף את המילוי  היות ולא היה מטוגן מקודם, לכן אסור לתת לגוי להוריד למטגנת. אולם לדעת בני אשכנז יש להתיר שהגוי יטגן באופן שהמטגת הודלקה על ידי יהודי.

תשובה: מעשנה וכן תא התפחה לא נקרא אפייה ולא בישול ומותר.

תשובה: אין איסור שגוי יחתוך בשר מעמוד השווארמה, ואין בזה בישולי גויים.

תשובה: היות הביצה לא נאכלת כמות שהיא חיה [אין דרך], יש בה משום בישולי גויים.

תשובה: מעיקר הדין מותר שגוי יכין עבור היהודי משקאות אלו. ויש מי שהחמיר על פי הקבלה.

תשובה: אין איסור. היות והרבילוי מגיע מבושל.

אין איסור בישולי גויים בדייסה, היות ולא עולה על שלחן מלכים. ויש לציין כי בבתי חולים מחלקים לחולים בבוקר דייסה, ואין בזה איסור.

תשובה: מעיקר הדין מותר לקנות פיצוחים שקלה גוי, משום שאינם עולים על שולחן מלכים. ויש מחמירים בזה.

תשובה: אין איסור בישולי גויים במאכלים אלו. ויש להיזהר בגרעיני פופקורן המגיע בטעמים תוצרת חו"ל שצריך כשרות טובה.

תשובה: מאכלים אלו נאכלים חי ואין בהם איסור בישולי גויים.

תשובה: בכל ההכשרים המקובלים המשגיח מכניס את העגלה עם הדג טונה ואין איסור בישולי גויים. אולם יש כשרויות כגון U.O  שמקילים לגמרי בדג טונה היות ונאכל חי לטענתם. ולכן יקנה טונה בכשרות גבוה.

תשובה: וופל בלגי דינו ככל דבר אפיה, ודי בכך שיהודי ידליק המכשיר והגוי יכול לשפוך העיסה. 

תשובה: הכלים נאסרו וכן המאכל כאשר הגוי גם הדליק וגם הכניס.
מקורות: שו"ע (יו"ד סימן קיג ) הגם שהאוכל כשר קנסו אותו חכמים.

תשובה: מעיקר הדין מותר לאכול עופות בשחיטת "מהדרין". אולם המדקדקים מקפידים על כשרות בד"ץ מוסמך, היות ויש להם חומרות שאין ברבנות מהדרין.

תשובה: " עופות" בדרך כלל אין חשש וניתן לסמוך גם על בד"צ אשכנזי טוב. אולם בבשר יש חומרא שהחמירו הספרדים יותר מבני אשכנז, ולכן יש להקפיד שעושים גם לדעת הספרדים והוא הנקרא "חלק". ובשם הבד"צ העדה החרדית נאמר שהם מחמירים גם לדעת הספרדים, ויש לברר.

תשובה: יכול להיות שהתערבב בשר כשר עם בשר חלק, ולכן יש להקפיד שיהיה "הולוגרמה" או תוית של הבשר בד"ץ שרוצים לקנות.

תשובה: מילוי הפסטלים והקובה מגיעים מבושל מקודם לכן, אולם הבעיה בבצק שעוטף את המילוי  היות ולא היה מטוגן מקודם, לכן אסור לתת לגוי להוריד למטגנת. אולם לדעת בני אשכנז יש להתיר שהגוי יטגן באופן שהמטגת הודלקה על ידי יהודי.

תשובה: על ידי מליחה, וככל האיברים. (צליה צריך רק בכבד, ובלבבות לדעת בני אשכנז).

תשובה: התבאר בגמרא שאין אפשרות לנקות את הכבד מהדם שבו אלא ע"י אש.

תשובה: אפשר לצלות על פלטת חשמל, אולם הדבר מותר רק באופן שיהיה לדם היכן לצאת ולא ישוב ויבלע בתוכו.

תשובה: יש דורשים לשבח ויש לגנאי. ובעופות אפשר.

תשובה: הכל נאסר כיון שמפריש דם ועובר לשאר החתיכות.

תשובה: האורז על כל סוגיו לא צריך כשרות במשך ימות השנה. אולם לענין ימות הפסח, היות והאורז עובר תהליך הברקה וליטוש ויש חשש בחומר ההברקה, אם שוטפים אותו היטב קודם השימוש אין חשש.

תשובה: מעיקר הדין סוכר, וקפה שחור לא צרכים כשרות לפסח. אולם תמיד טוב לקנות כמופיע ע"ג המוצר כשר לפסח. [ובאופן שהמוצרים היו פתוחים קודם הפסח ראוי להחמיר ולהשתמש במוצרים סגורים].

תשובה: לא. כיון שמצוי בו חשש עמילן.

תשובה: חייב כשרות. כיון ששמים בו קמח שלא ידבק, ובחנות מפוקחת עושים זאת רק עם קמח תירס.

תשובה: לא. וחייב כשרות מהודרת.

תשובה: לספרדים אין לחשוש. היות וכל החשש בזירו הוא קטניות.

תשובה: לבני ספרד דינו ככלי זכוכית, לאשכנזים חמור יותר ואין היתר. ומצוי כיום מתאם אנדוקציה ואפשר להשתמש.

תשובה: ככלל עדיף שלא להשתמש בו בפסח. והרוצה להשתמש בו כמדף בלבד, ינקה אותו היטב בצורה יסודית כולל הגומי וישים חומר פוגם, ולאחר מכן יצפה אותו בנייר כסף. 

תשובה: ברוב המשככי כאבים אין חשש. אקמולי בטעם תות אין להשתמש.

תשובה: יל"ע.

תשובה: צריך כשרות ובפרט כמשתמשים בזה בזמן הכנת האוכל.

תשובה: מותר

תשובה: אין להשתמש ללא כשרות. ויש לדעת שהרבה מהם מעורב בהם חמץ גמור.  

תשובה: יש להחמיר.

תשובה: מותר.

תשובה: לכתחילה לא ישתמש בפסח במיקרוגל שהשתמש בו במשך ימות החמה לחמץ. ויש מתירים להכשירו.

תשובה: לספרדים מותר.

תשובה: הוא מין קטנית ולספרדים מותר.

תשובה: לכתחילה לא. וכבר ראינו שיצא תקלה מזה היות והיה בלוע בו בחריצים קמח.

תשובה:  מותר היות ואינו חמץ.

תשובה: ינקה את המכונה היטב ומותר להשתמש. וקפסולות של הקפה יקנה רק עם כשרות לפסח.

תשובה: לבני תורה לא. (לפי הודאת בע"ד סומכים על ביטולים ועוד כהנה קולות).

תשובה: רק בהשגחתו ובפיקוחו תלמיד חכם כיון שיכול להיות הרבה תקלות.

תשובה: עדיף להחמיר עבודת יד.  ובאופן כללי יש להזהיר מה שמצוי בחברות הגדולות שמביאים כל מיני נוער שוליים וזה ספק פסול. ויש להעדיף תמיד חבורות קטנות.

תשובה: שקדים קלופים חצויים שנמצאים בתנאי אחסון גרועים עלולים להתליע, לכן יש לבודקם קודם השימוש. וטוב לשומרם בהקפאה או קירור.

תשובה: כן, וצריך שטיפה.

תשובה: נגוע מאד, ויש להיזהר.

תשובה: יסתכל היטב ודי בכך.

תשובה: יש לשומרו בקירור, ולבדוק לפני השימוש.

תשובה: בכשרות מוסמכת התותים עוברים ניקוי ושטיפה חזקה ואין לחשוש. [שייקים שמשתמשים בתותים קפואים, מותר היות ועוברים טחינה דקה].

תשובה: בדרך כלל אינם נגועים אבל כדאי לפתוח מדגמית לאורך.

תשובה: יבדוק את מה שנשאר, אם נמצא ללא חרקים יכול להשתמש במה שנשאר ללא חשש.

תשובה: זיתים שגדלים בשדות הפקר/ פרטיות שלא עוברים טיפול כגון ריסוס, מצוי בהם עקיצות שמצוי בהם חרקים.

תשובה: אם הירק עבר שטיפה בדיעבד מותר.

תשובה: חייבים להשרות קודם השימוש ואז לשטוף היטב. היות ומצוי בהם חרקים בין הגרגירים.

תשובה: היות והתמרים נגועים, ובאותם מפעלים לא בודקים את התמרים, אין להשתמש ללא כשרות מהודרת.

תשובה: תבדוק את הקמח הנשאר ואם נמצא נקי אין חשש. ואם לא נשאר אפשר בדיעבד לאפות.

תשובה: אין לסמוך, אלא אם כן יש חותמת 'נבדק מטפילים'. אולם יש מקילים בתולעי אניסקיקס. 

תשובה: מצוי חרקים וכיון שאין מצע מנותק, ישרה במים עם סבון ולאחר מכן ישטוף היטב תחת זרם.

תשובה:  אם הם לא מעובדים אלא כמות שהם, ניתן להשתמש. ואם לא צריך כשרות טובה.

תשובה: מותר.
מעדנים עם חתיכות תות אין בעיה לפי בירור אם העדה החרדית.

תשובה: בטעם מנטה כשר.

תשובה: מפרידים את העלים ושוטפים היטב.

תשובה: נגוע מאד.